היום הלכתי חזרה הביתה מאיזה פאב. הייתי כבר קצת שיכור, ובדרך
שאני הולך קלטתי איזה חתול מסתכל אלי (ואם מדובר בחתולה אז אני
מתנצל, לא התכוונתי להעליב. את בכלל לא נראית גברית). עשיתי לו
רעש מוזר כזה להפחיד אותו, אבל הוא לא התרשם יותר מדי. ואז
חשבתי לעצמי: איזה קטע זה חתולים. איזה קטע זה בעלי חיים בכלל.
כאילו, הם גרים איתנו באותו עולם, אבל מסתכלים עליו אחרת
לגמרי. החתול הזה ראה אותי חולף ועושה רעש ואמר לעצמו: הנה
בנאדם הולך - או איך שהם קוראים לנו בחתולית - והנה, הוא עשה
רעש. בכלל לא אכפת להם מה אמרנו.
נראה לי שבתכל'ס, בלי להעליב, בעלי חיים הם פשוט טפשים יותר
ולא מפותחים. ואני לא אומר את זה בקטע של אבולוציה וכל זה. הם
באמת טפשים, ולא שהאינטיליגנציה השתלמה לנו כל כך, אבל אנחנו
הרבה הרבה יותר חכמים. הרי חיות נמצאות עוד בקטע של להשיג מזון
ולדאוג לתינוקות - כאילו מה? זה כל כך פריהסטורי מצידם. לא
שמעתם על take away ומעון? ומה זה כל הערום הזה? יודעים מה?
עירום אני עוד מבין, כאילו בקטע קינקי כזה, אבל למה יחפים? לא
כואב לכם לדרוך על כל האבנים? אז יש לכם כריות בתוך הרגל, אז
מה? אתם סתם תקועים.
כשחושבים על זה, הייתי בכיף מנסה קצת להיות פנדה או צ'יטה או
משהו, אבל בלי להתחייב. אם לא יתאים לי אז אפשר לחזור. יש מצב
שסבבה לחיות בלי יותר מדי שכל. המטרה שלך בחיים זה לשרוד
ולהביא צאצאים - סה טו - בלי אוברדרפט, משכנתא, בית-ספר,
טלויזיה, בלי אהבה, קנאה, לחץ, בלי צורך לחשוב על אם אתה מנצל
את החיים כמו שצריך או אם תתחרט על הכל. פשוט בלי.

יש מצב הייתי צב או שחף, אולי אפילו בלי התחייבות.