ואולי כבר מזמן הייתי צריכה ללכת,
לגור אל מול הים הכחול, העמוק וסודותיו,
למצוא לי אוזן קשבת בצורת כונכיה,
ולהיות מאושרת -
עד כמה שאני יכולה.

ואולי הדרך הזאת היא לא הדרך הנכונה,
טעיתי איפה שהוא וכבר אי אפשר להסתובב,
אומרים שאין דרך ללא מוצא,
חיפשתי כל כך הרבה,
אולי פעם עוד אמצא.

ואולי אתה בעצם אוהב אותי,
אבל אני יותר מדיי טיפשה מכדי לדעת,
ואתה יותר מדיי ביישן מכדי להגיד
ותמיד כשאתה מסתכל אני חושבת -
אולי פעם מישהו משנינו יעיז.

ואולי זה בעצם בסדר גמור,
כי יש מעליי שמיים כחולים מדהימים,
ושמש צהובה שלפעמים מקהה את הכאב
וחלומות שיודעים לגרות את היצר,
ואולי, רק אולי ואני לא בטוחה,
לפעמים אני יודעת שפשוט יהיה בסדר.