בלילות מתעוררת
לזכר עיניו הקפואות
שמביטות בקרירות בעיני הדומעות.
הוא מופיע בלילה,
הוא נראה לי שונה
לוחש לי: 'שכחי את דברי העבר'
מלטף את ראשי המונח על הכר
ועיניו כה רכות מבטו לא אכזר.
אבל שוב מתעוררת לאותה מציאות
ואין ליטופים... ואין עוד רכות...
ואין סיפורי אגדות ישנים
שיטשטשו מציאות שישכיחו פחדים
שיאמרו כמו תמיד שאבא גיבור,
שיאמרו שבקרוב, לאבא אחזור... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.