אדוני היקר,
כמה זמן כבר עבר?!
כמה אני עוד אמשיך להרגיש את זה?!
כן... שמעתי עלייה... זה היה כל כך מוזר...
אני לא יודעת אם אני אוכל להמשיך ככה יותר...
לפעמים אני פשוט רוצה לגמור עם זה, לוותר..

אם היו לי כנפיים הייתי עפה, עפה גבוה..
הייתי מסתכלת עלייך מלמעלה ובוכה
והייתי מקווה שהדמעות שלי יתרבו כל כך עד שהן יהפכו לים,
ים שבתוכו אתה תטבע!!
אתה תטבע בעצב שלי!!
ותרגיש את מה שאני הרגשתי, מה שאני מרגישה,
מה שכנראה אני לא אפסיק להרגיש לעולם...

אתה חיי לך בתוך בועה!!
מסתכל, מחייך ואח"כ שוכח..
אבל אני לא!
אצלי החיוך שלך נשאר!!
נשאר לכל היום..
שאני חוזרת הביתה, שאני אוכלת, שאני שותה, שאני נושמת, כשאני
בוכה...

הייתי רוצה לאחל לך את כל הרע שבעולם!
שתסבול!שיהיה לך כל כך רע!!
ואז לרחם עלייך...

ואח"כ אתה תרגיש את כל מה שעבר, עובר ועוד יעבור עליי!!
ואני רק רוצה שתדע:
א-נ-י  ש-ו-נ-א-ת  א-ו-ת-ך!!!

אבל את האמת?
זה רק מאהבה...