אדוארדה כהן / יש |
יש טיפות שממתינות מעט על החלון
יש דמעות שלי שלא יוצאות סתם ככה
הן ממתינות לך, ממתינות לדיכאון
יש שירים שלי שגם בתוך השקט
יש רגעים שנמשכים אצלי לעד
יש מילים שלי כשהנשמה נאנקת
כולם זורמים כמו נחלים אל ים דמעותיי
רק תוותר
ואם אסע רחוק ולא תראה אותי יותר
אז הריקוד האחרון
שעוד חקוק בעיפרון
והעופרת מתפוררת אל תוך הלב
כבר לא יהיה שוב
אשכח אותך אהוב
הדיבורים מאתמול
הפכו להיות עלי שלכת על החול
יש מתיקות שעוד הייתה בי פעם
יש הזדמנות להיכנס לי אל הלב
יש תמימות כשלא ידעתי צער
אך עם הזמן שלי כבר הכל כואב
יש מכתבים שנכתבים בלילה
יש מכאובים שאף כדור לא יוכל לרפא
יש מחסומים שבהם אין חייל בפתח
יש שקרים שלא גורמים לי לפחד
רק תוותר
ואם אסע רחוק ולא תראה אותי יותר
אז הריקוד האחרון
שעוד חקוק בעיפרון
והעופרת מתפוררת אל תוך הלב
כבר לא יהיה שוב
אשכח אותך אהוב
הדיבורים מאתמול
הפכו להיות עלי שלכת על החול
ישנן חומות שלא למדתי לנתץ
יש אהבות שלא ידעתי
יש לי עוד תקוות שאמצא להן מרפא
יש ברירות בכל מה שרציתי לאבד
רק תוותר
ואם אסע רחוק ולא תראה אותי יותר
אז הריקוד האחרון
שעוד חקוק בעיפרון
והעופרת מתפוררת אל תוך הלב
כבר לא יהיה שוב
אשכח אותך אהוב
שתיקות רמות מאתמול
הפכו להיות עלי שלכת על החול
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|