יערה מור / שנים אבודות |
כבובות חרסינה ריקה
שוב בוחנת בלאט דמותי במראה
מעלה חרס מתוך אבק ייסורי
נידונתי אולי
לחיי עד מתי
עוד אשא את הצורך לפרוץ
מתוך גבולותי הצרים
וצעדיי הפוחזים
לחיים הניעורים
והכבים בקרבי
בהבהוב מסמא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|