אני זוכר איך צעדתי לקרב בראש מורם עם חבריי
ידעתי שזה יכריע את העתיד של חיי.
ניסיתי את הפחדים והמחשבות עלייך אמא, להדחיק כמה שאפשר
כי איך אפשר להלחם אמא ולחשוב על כל השאר?
אני מודה היה לי קשה להלחם, לראות איך חבריי נופלים
אבל הרגשתי וידעתי שאנחנו גיבורים.
עכשיו אמא כבר אל תדאגי לי
כי אני כבר רחוק מכל הבלאגן
אני כבר לא כאן.
אני למעלה בשמיים ונותן לך סימן שתפסיקי לבכות ולבזבז את הזמן
קחי את עצמך בידיים ותדעי שזה בסדר כי אני כבר רחוק מכאן.
תמיד אשמור עלייך אמא, כמו ששמרת עליי והגנת על חיי.
מלמעלה זה אפילו יותר קל. את הרי יודעת שעכשיו אני יותר קרוב
לאלוהים.
ודבר אחרון אמא רק שתדעי שאין ממני מאושר
כי הלכתי עד הסוף והגנתי עד דמי על כל השאר.
תדעי שמכל מקום שלא אהיה בליבי אותך תמיד אשמור
ובבקשה תשתדלי אותי כגיבור לזכור. |