ערב
ואתה, לוקח הכל שניה אחת אחורה
שטיפת הידיים מתארכת, כל טיפה זולגת בגמישות על כף יד קירחת
מתג האור זוכה לליטוף אבהי, רק אז יראו עיניך מעט בוהק
כריות האצבעות מחליקות בעצלתיים לאורך מצח מקומט
ואגודל נשען על תלם לחי
נד וזע שתי וערב, חסר מנוח, מטכס בדמיונות
פורע בארבע שיניי ידיך את השיער המתבלבל, חורק על הקרקפת
מתאווה לחלוש על כל קווצה, להיות אדון לראשך
מתזז עם כתף שנוסה, רק שלא יפול, כמה כבד הוא
רגעים נימוחים
ככדורי חמאה שנמשחו בשמן ויצאו לשזף גופם
מתהלך במשעול 1שיבה לרחמי בננה זהובה,
כשיד אחת רופסת בכוס קפה
והשניה בראש, רק שלא יפול, כמה כבד הוא
-
1 שיבה - בהקשר הצבע לבן
-
המילים קפצו החוצה
כתיבה אסוציאטיבית
קוהרנטיות שהלכה לישון מוקדם הלילה
הורישה את המלאכה לידיד וותיק, לרגע של כדור חמאה נימוח
ואני בכלל לא יודעת מה רציתי להגיד. |
