|
הפרחים מזמן אינם
בנופו העכור של הזמן
המצטעף לו בכנפו
היכן השארת ילדך?
סוגדים לך יומם וליל
ומאבדים את עקבותיך
השאלות מתמעטות
בבבואתך המנופצת
מן השרידים אני נקרצת
בהארה זדונית מוצפת
היכן שהית רוב ימיי?
על מי ביכית?
האם על נעוריי?
באותן מילים סרות טעם
חפצת להחתים את חותמך
ונלחמת
בכל אותה אטימות
כה נלחמת
את מאבקך האבוד. |
|
|
תראי אני לא
יודע
אבל אני עוד
צריך
לראות נשים
אחרות. את
יודעת
להכיר דברים
אחרים וכל זה.
(רגע של גילוי
לב ביו אדם
לחווה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.