רגע, אני רושם, מתנדנדת היד
בעט הדיו כבר נגמר, נשארה רק תחושה מחורבנת
תחושה של שתיקה, אז למה לי לבוא אליי?
ואם לא בא לי? די, בחיי.
תפסיק כבר יא מניאק, תגיד לי, מה אתה רוצה?
אני רוצה עוד אקורד אחד שיפרק לי את הגג
אני רוצה קרניים, עוד יגידו שאני רע
עוד פריטה, עוד רגע, עוד נגיע.
עד כמה שהדף לבן, איך הוא מרשה לעצמו,
למה מי הוא בכלל? זה אותם רגעים,
כשאומרים: זה בסד,ר מתחילים עצבים
אז יאללה מספיק להעיק עם הכבדות הזאת
אני רוצה רק פריטה של מיתר, שיפלח לי עוד איזה תחושה מיוחדת
כמו שאת האש בי יוקדת,
להרגיש אותך רוקדת עליי, תגידי זה כדאי
ואני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.