איבצ'ול קרולין / תומר |
ראיתי הר עצום של אפר, שמכסה יותר מחצי שמים.
אבל בכל זאת, אפשר היה לראות אור מבצבץ מהפינות.
כשבכיתי שמעתי קול של הזדהות, חמלה, טוהר, זכות.
אחרי כמה זמן האדמה הזדעזעה והקול פסק,
עצמתי עיניים וחיכיתי שוב.
החלטתי לבחור בחיים ולא במוות.
"אדם אינו מת כל עוד הוא נותר בזכרונם של אחרים."
מוקדש לך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|