את באה אליי גלים, גלים, גלים,
שולי-חיי באדוותייך נוגעים,
מחלחלת לתוך תוכי אקוויפר המילים האסורות.
אחר,
בנשימתי את.
אל תכאבי,
כשלא אהיה מספיק רועה.
לב דואה מותיר סימני דרך אלייך,
במקסם-שווא אהבתך
פיקחון מבועת
מחוסר נשימתי בך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|