|
גדול מהחיים
לא אפרום את הקשרים
רוצה להותיר רק סימן
עיקמו אותי השנים
את אצבעותיי העשר בידיי
שאת עצמן, כבר לא מכירות.
מחימר, מחול, מהאוויר
העשוי מפח נע
דבר לא מעשי הוא
שהחל בגיל הנעורים.
הנושרים בקור מכתפיי
בקריצת הטבע
דרך ואדי מיוער
רצו צללים מפוחדים.
כל אחד הוא בעל ערך
לו העמדתיו באור הנכון
לו נגעתי בשפתיי בלהט
כי כלום לא חולף בלי סיבה.
אני מחבר מרחקים
מתרומם עם ערפיליות
יורד עם הגשם.
קרב אל עיניי המציאות
כמו מישהו אחר אל ספר
ורק הכתב אינו ברור לי.
הספר נשמט מידי
הדפוס נמוג באוויר
מכתב לא מגיע ליד
הנמען החליף את הכתובת
כמו יום חולפת שנה
בתוך מציאות לא ברורה.
זה רק להחזיר לחיים
את שגדול מהם.
התמוטטויות
בניתי בחול
וזה התמוטט
בניתי בסלעים
וזה התמוטט
כעת אתחיל לבנות
מעשן שמתוך הארובות והערובות!
|
|
|
השיער הבלונדיני
המהמם, העיניים
המבוהלות,
המדהימות
בלחותן,
המסתכלות עליי
ביראה והריסים
שהצלו עליהן;
השמלה הלבנבנה
שלך שתאמה באופן
מושלם את
הנעליים,
השפתיים
החושניות, העור
התכול... זה מה
שעשה אותך כל כך
בלתי נשכחת
כשהכנסתי אותך
לסיר.
גרגמל נזכר
בדרדסית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.