בנימין וולמן / אמצע הדרך |
הצער ניבט מאבקני הפרחים
גם מעלי כותרתם
ומעיני השמש החוצה
את היום
למי אגרום עתה
אושר
אולי הרגע מתארך
מעל לכוחו
שרירו יקרע בידי זוגתו
או בדידותו.
אולי ימשיך לרוץ
עד רדת ערב
ואפשר ויעלה בוקר
ודבר מה נישא בידו.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|