כל האהבות על כוכבינו-
על זרמי אור בלתי נראים ישוטו,
כעננים שמעל ראשינו:
שמצווים על שכחה וימותו.
האהבות: כחיות השבות אל היער,
המתנתקים מהאדם
והמריחים עם ראש מתוח,
בטרם המוות יקפיאם.
את האהבות אשר יישאו:
עסיס השורש, החמה לעלים,
או כפלומת שיער של נערה,
אשר בקלילות תנוע אל השחקים.
כל האהבות, הו מה רבות הן!
לפחות עודנה קשה האדמה,
מעליה תדיר שירת הטבע
אומרת המטופשת לאהוב עקבה.
כמו אותו ענק שהשתכר
וכאשר יתעורר אזי יבין.
אך בתוכנו ייעור ויצמח כה חזק
בזמן עבר, כעת, מעבר לזמן:
ותרצין!
מעבר לנו זמן האהבה,
כל האהבות..
כולן!
15.4.06
|
