עב אחד חייך אל עננה
עננה ששטה והצלה על ביתי
ביתי שממנו נשקף לו הנוף
של מעוף הציפור הקטנה.
קטנה כמו העב שצחקק אל ענן
ויחד הגשם המטירו
הגשם שטף חצר חברי
ויצאנו לרקוד ברחוב.
הרחוב לא הומה ומתחיל להחשיך
את החושך מאיר הפנס
פנס ברחוב צנוע זקוף
הצניעות יפה היא גם לי.
היופי שלו, של הפנס, כמו שלי
רק שלו יש האור בעיניים
עיניי כבר שחורות וסגורות לא רואות
הפנס נדמה לרגע בוכה
ובכיו זולג בצורה של דמעות
דמעות ניצוצות של ניאון
וטיפות הדמעות התאדו הן אל על
התאספו למראהו של עב.
עב אחד חייך אל עננה
עננה ששטה כמוני. |
