חיים נוי / האדם כוכבו והסוף |
אין כל ציוץ של בעל כנף
רק להט אימים החולף כנרדף,
יבשו נהרות, הקרקע עשנה
אין בית, לא עץ ולו לרפואה.
רק קולה של הרוח נשמע עדיין
לא נותר איש, לספר על קין,
אין רואים החמה באבק הנישא
לא נראה הירח בליל לכשבא.
לכל אלה שמתו זהו עוד כוכב
ולא הטבע חותמו בו צרב,
מעשי האדם שגבו עם הדם
בטרוף של רגע הנראה כמושלם:
כך עוד כוכב מת, גווע, נעלם!
22.4.06
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|