מלב שננעל על בריחי זהב
מנשבות רוחות געגוע מוזר
אל הנופים האחרים,
אל המגעים החולמניים,
אל הציפורים שידעו שיר
וכעת נתלשו מן האילן בחיל.
שואל הלב המבקש שלהבת נצח
מתי תשוב האהבה לנצח
ויוסרו האזיקים מהשירים היפים
שאת דמות אהובתו היו מעלים?
שואל הלב המבקש לאגור אור
מתי כבר ינטשהו הדיכאון,
ויוכל לנשק בחצות-ליל
ובכל צהרי היום שאחרי,
למען היטיב עם שלהבתו הנצחית
המבקשת להישיר פעמיה בחוט רננים.
15/07/04 ©
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.