לצון הגורל צחוק שפל כלענה
עיניי הטרוטות כליבי המבותק
התעטה כוחות חדשים למלחמה ישנה
כברת דרך אולי ירח אחד
ואולי סיפורי בדים
אך יש דברים בגו
הלכתי בדרך כל הארץ ושבתי
אל מקום הולדתי
אל אהובת ליבי
עמדתי בפרץ בזמן שכולם עמדו מנגד
ראיתי בעיניים ענוות הדיוטים עקודים עקווים מדם
דם העלטה כעפר הארץ
שמוריד ענויות ועושה בנו שמות
אך גם זה התפוגג שלא היה
ועי חיי נוגה למראה פנייך השוקקות
ואיני נוטר אפילו רסיס של נהי
על אדם שנחושתיים לא מנעו ניכור ממנו
כי במלחמה הסיסטמתית של ההתשה
אין מנצחים והמלקוש מאוחר מדי
כסה את ליבך הצונן או שרק
פוסט פקטום פוסט מורטום
תבין ותבכה





נכתב בתחילת 2006
בבקשה לא לשאול אותי מה לעזאזל כתוב פה
רציתי להתאמן על מילים של הפסיכו' ויצא שיר
כל מה שאני יודע זה שזה נכון ואת הכוונה