ובעודה מרקדת לה במעגל,
תלתליה נדמים כרודפים אחרי ראשה
אשר צד בתורו
אחר נשימתה הנלהבת.
ועיניה יורות לכל עבר
מבטי תענוג ושמחה,
כל איש סביבו תחולל, חש
כי הוא אהובה.
ואני בפינה אתכרבל לי,
אתכסה בבריכת דמעותיי
ואפילו בי יפגעו עיניה,
את ליבי לא יחדרו בשנית תלתליה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.