|
והכיסופים
עודם זוהרים בחלומותי
מחזיקים באמונתם
מסתכלים מעלה לשמיים בתקווה
והיא
עודנה שם כיהלום שאינו מלוטש
מהפנטת ומשכנעת אותי לחזור
אל הצרות שלי
דרכי כדרך נווד תועה
קוללתי לעולם ועד
לראות את כוכב הצפון
בזוית עיניי הדומעות |
|
|
אם זה היה כאן,
מזמן הייתי שם.
המחכה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.