במקום חדש -
לשקט שקיויתי...
במקום החדש -
אליו ברחתי ממך, יפה שלי...
עזבתי שם עבר שלנו,
חשבתי שעזבתי, אבל זה רדף אותי...
עד לכאן.
והכאב הזה - כמו אש בחזה שלי,
עיתים בוכה דמעות שקטות -
לא זולגות, כי אם עומדות הן בעיניי...
מחכות,
לרגע בו נתראה.
ובלילות ארוכים - בוהה לי בחושך,
מתגעגעת אליך, ולא יכולה לחזור,
לא מצליחה להבין,
איך זה שסיפור אהבה חזק שכזה -
הפך לנתק כל-כך גדול?
במקום חדש -
לשקט קיויתי...
אליו ברחתי ממך - יפה שלי...
אבל אתה לא יוצא ממני
כמו כדור אש בחזה שלי,
שחונק אותי, והוא כל-כך חזק,
לעיתים חשה שהוא מנסה להרוג אותי,
חונק אותי, וכואב לי...
לרגעים - יושבת ונזכרת...
כשהכרנו,
כשנפגשנו,
כשהיינו,
איך שאהבנו!
איך זה שסיפור אהבה שכזה
הפך לכאב כל-כך גדול?
וגורם לי לרצות למות?
ובלילות ארוכים, כל-כך לבד לי,
במיטה לא שלי -
בוכה.
לבד...
אתה - שהיית החבר הכי קרוב לי...
כבר לא פה,
ואין למי לספר...
זה בפנים.
בתוכי... ואוכל אותי.
איך שישנו אז מחובקים,
איך שהיינו ביחד, ואחד...
ואיך שאהבנו - ועכשיו...
במקום חדש - לשקט שקיויתי...
אליו ברחתי ממך, יפה שלי,
עזבתי שם עבר שלנו, חשבתי שעזבתי,
אבל זה רודף אותי...
עד לכאן.