New Stage - Go To Main Page


אני כבר להיות בפאקינג ארץ שלכם כבר שלוש חודשים, ועדיין לחפשת
דירה להיות טובה, משהו אפשר להיות בו לא הרבה זמן, אבל גם
נחמד. אבל  פאקינג נואו בודי לא יכול לעזור לי.
זאת ארץ פרימיטיב, לא להיות מוניות הרבה, להיות חם מאוד, כל
הילדים פוקימון פוקימון, לפעמים אני לא להבין מה אני עושה פה.
זה חברה שלי שנכנסה לה ג'וק אין דה הד, והיא אמרה לי "ג'קלין,
ווי אר ג'ואיש! ווי ניד טו דו אן עלייה!" ואני כמו אן אידיוט
אמרתי "אוקי".
ופתאום אני להיות במטוס 12 שעות, ולחכות בתור באיירפורט,
ואנשים רעש, וילדים בוכים. ואני כבר פאקינג שלוש חודשים להיות
עם כואב ראש.
ומה שהכי פאקינג אנואינג זה הגאייז פה. כל אחד הוא לחשוב אני
מלך, והוא חושב איך הוא פאקינג סנאפס היז פינגרז, אני להיות
באה, כן?
בניו-יורק היה לי בחור טוב, יהודי טוב, קראו לו יונתן,
הוא למד בישיבה עין-גדי בברוקלין. הוא ידע הלכה ותלמוד והיה
מאוד עם ריספקט בקומיוניטי שלנו.
אני בטוח שאם הייתי נשארת בסיטי היינו מתחתנים.
אני כותבת אל יונתן מכתבים, כל מכתב להיות אורך ארוך, שני-שלוש
עמודים. אני כותבת לו איך אני מיס הים, אנד האו איי וונט טו סי
הים, אנד איי ווד רייט אול דה אדר ת'ינגז דאט איי פיל, באט
איים אפרייד סאמוואן וויל ריד איט.
אנד יונתן, הוא מחזיר לי מכתב גם כן הרבה, אבל לא הרבה כמו
שאני לשלוח. הוא כותב הוא להיות מאוד עסוק עם הישיבה, שאולי
הוא נהייה רבי, אז אני כותבת לו שהוא להיות קונסנטרייט בזה,
והוא עושה אותי פראוד.
ובזמן הוא להיות לומד שמה תורה, אני להיות תקוע פה מחכה אולי
פעם יבוא חורף.
אני מאוד מתגעגעת ליונתן, רוצה לראות אותו לידי, אני זוכרת איך
התנשקנו מול האורות של העיר, רחוב שאני לא זוכרת, בשעה שאני לא
זוכרת, עומדים צמודים, מרגישים חשופים אבל מתרגשים מאוד. אני
מתגעגעת לנשיקות של יונתן.
אבל מאז אני לבוא לפה, אני להיות מתגעגעת, מתגעגעת מתגעגעת אבל
יונתן להיות שמה ואני פה, בפאקינג תל-אביב, איפה כולם מנסים
להיות אירופה ומקסימום הם להיות קאזאחסטאן.
אני חושב אני בהזדמנות ראשון לוקחת איירופליין בחזרה לסטייטס.
אני יודעת פה זה ההולילנד, וגם יונתן שמח אני פה, כי הוא אומר,
עלייה זה להיות חשוב מאוד, וכל יהודי צריך לעשות עלייה.
אבל כמה שהאהבה שלי לאדמה הקדושה גדולה, האהבה שלי ליונתן
גדולה יותר וקדושה יותר. שום אבן או עץ לא יכולים להתחרות
בפנים היפות של יונתן, או בעיניים שלו. אני מתגעגעת לפנים של
יונתן.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 9/11/01 20:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כוכבה בוקר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה