ארבל הכרמלי / שאיני, רוח, לאהובתי |
שאיני, רוח, אל מקום אהובתי
שאגע בפניה ותיגע גם היא,
נחוש מגעים רכים,
נמס ממבטים חודרים,
נראה היופי שבאהבה
לאור הלבנה.
אותו אוויר נושמים,
על פני אותה אדמה דורכים
אז גם לאותה אהבה יכולים
מי שכוחם במילים ובמעשים
אשר נפש אוהבת להם מייחלת
בכמיהה מלהטת לתשוקה בוערת.
18/04/03 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|