|
אהובי...
לא מצליחה לסלוח לעצמי.
אהובי...
אינני פוסקת מלבכות!
יקירי...
ליבי אצלך ואליך,
זה כואב...
הכי כואב!
יקירי...
איך זה שהלכת?
אהובי...
מתי תחזור?
אהובי,
חיי הם חייך,
מקווה שתזכור. |
|
|
"היה זה יום
אביב בברלין
הנצורה. הפרחים
פרחו, הציפורים
צייצו, היטלר
ואווה בראון
התאבדו. ז'דק
נכנס לחדרו..."
המקום השלישי
ברשימת הפתיחות
הגרועות בכל
הזמנים לרומן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.