|
למרגלות הר הגעש בגומא
גואה הלבה ונערמת,
ושורפת עוד שבריר
מקצה הנפש.
על הדרך המיוסרת
באספלט המוות.
מחולל לאיטו השטן
את מחולו
ומלקטן לחיקו.
חבורת ילדים תועים
משתרכים לצד המתים
וכרוב המוות אורב
לקצה נשימתם.
ושירת הציפורים
שירת התום
כורעת תחת עול
משק כנפיי העיט
צווחת דממת המוות
את סופם. |
|
|
פרפרים חיים יום
אחד.
צבים חיים מאות
שנים.
מסקנה- היו
שמנים, ירוקים
ומכוערים- תחיו
יותר.
עדשה כעורה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.