קיום עקר,
קיום אכזר,
הצל אותי מהגורל,
מאי הוודאות והדאגה
הבא לי שכחה,
תוביל אותי אל תהום הנשייה,
ועל שפת התהום אשתהה לשנייה
בטרם אקפוץ אל הלא נודע.
והפלא ופלא,
שם יחכה לי יער ענק ומקסים,
ובתוכו קרחת יער קטנה,
ולאותה קרחת יער
הבא לי אהבה
ונהיה בדיוק כמו אדם וחווה.
רק שאנחנו נהיה חכמים,
נחליט מראש שאת התפוח אנחנו לא אוכלים!
אחרי הכול את הידע כבר רכשנו
ומהעצב כבר שבענו,
ונדע שעל גן העדן הזה אנחנו לא ויתרנו!
שני אנשים מחדש מתחילים,
בלי שליליות ובלי משקעים,
את תחילת העולם משכתבים
על דף חדש, חלק ונקי,
בלי הנחש ובלי אלוהים,
בלי השטן ובלי מלאכים,
נשארנו בסוף רק שני אנשים
עירומים. |
