נלי בראון / איזבל |
איזבל, יש לך עיניים בצבע הים, ושפתייך אדומות כמו דם, ובכללי, את אחלה בנאדם. אז בואי ונלך יחד, לראות את השקיעה בים. הגענו לים, ואני בך מביט. איזבל, יש לך עור בצבע המים, ולעיניך יש צבע של דם. דם... את מחייכת אליי בחיוך מלאכים, ...את חושפת שיניים חדות וניבים. לגרוע מכל את עצמי אני מכין, איזבל, רוצה אולי סנדוויץ'?... את רעבה, כך אני מבין. . . . יש לה עיניים בצבע הים, ושפתיה שלה אדומות מרוב דם, יש לה שער בצבע פחם, ואני בלילות יותר לא נרדם. כי... כי לקראת השקיעה אני מגיע לים, מביט על המים, בעיניים אדומות... ומחכה, בסבלנות, לקורבנות. ...איזבל ואני אולי ערפדים, אבל בכללי- אנחנו אחלה אנשים, אחלה אנשים, אחלה אנשים. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|