[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הנה הבית, מקום מבטחים,

ועליי לצאת לעולם.

על הגשר הרופף, בין הבית החם,

לחיים הגדולים, צועדים כולם.

והנה אני, אחרונה בשיירה,

מזדנבת, בוהה ברקיע,

עליי לדרוך על פיסת העץ הדקיקה,

לעשות את הצעד המכריע.

מהססת לרגע, מבטי נעצר על



החיים הגדולים שמעבר לגשר,

אך העץ החורק במשב הרוח הקל,

כופה עליי את הפחד, אני פורשת.

אז מה אם הגשר קצר, הוא צר

אז מה אם האופק אי שם, אם אפול

המעוף ארוך, והמכה כואבת.



אז מה שכולם עברו בשלום,

אני מעדיפה לחיות בחלום,

בבועה, עד הרגע האחרון,

כשהיא עליי תתפוצץ פתאום,

וללא ספק אפול לתהום,

בדיוק לאותה תהום שתחת הגשר,

אז אזכר באותו הרגע

בו הכל עוד היה אפשרי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תמיד אמרת לי
שהשיער שלי יפה
אז למה ביקשת
ממני לעשות שחי,
בקיני, ומעל
לפה?


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/8/06 16:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נלי בראון

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה