|
וכמו עץ בסתיו
אני נושרת.
עליי נושרים ממני
אט אט
משאירים אותי עירומה לכל
חסרת הגנה
לא יכולה להסתתר.
וכמו עץ בסוף הסתיו
אני קופאת.
חשופה לרוח
המכה בהמשכיות ובדיוק
איני יכולה להתגונן
לכסות עצמי
לברוח למקום מוגן.
ואחרי הסתיו בא החורף
אשר משתק ומסתיר.
מכסה אותי בעטיפה ססגונית
אשר מייפה
וקררת עד מוות
הורסת את את אברי הפנימיים.
ועם סוף החורף בא האביב
שמחזיר את הכל "לקדמותו".
מסתיר את הצלקות שנכרחו בי
מסווה את הכאב
מפריח פריחה שקרית
הנותנת לעצב מקום לחדור
מבלי שאף אחד יראה. |
|
|
הייתי כבר עם כל
בני האדם/ הייתי
גם קר, הייתי גם
חם/ הייתי עם
מישהו ממש
מגושם/ הייתי
באי ממש בלב ים/
הייתי במקום
ההוא אי שם/
הייתי איתן
הייתי איתם/
הייתי ממש כבר
בכל העולם/ אך
במה חדשה היא
הטובה מכולם! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.