את יודעת?
אף פעם לא אמרתי לך שאני אוהבת אותך...
אף פעם לא סיפרתי לך שלפעמים אני מקנאת...
לא ספרתי לך שאני אוהבת מרק עגבניות
ושתמיד הרגשתי שאני לא עושה מספיק בשבילך...
ונזכרתי, שכמה שתכננו ודיברנו על זה -
לא הלכנו ברגל 20 קילומטר...
יש בגדים שלך אצלי, לא לקחת אותם
כשהיית פה בפעם האחרונה... מה אני אעשה איתם עכשיו?!
ולא אמרתי לך
שאני כל-כך מצטערת על זה עכשיו,
כשראיתי שזאת את שמתקשרת אליי
ולא עניתי, כי הייתי עסוקה,
או בגלל שתמיד התקשרת אליי מאוחר
בלילה, כשישנתי...
אם הייתי יודעת אז...
באמת שהייתי עונה!
לא סיפרתי לך שהייתה תקופה שנמשכתי אלייך,
שכיכבת בפנטזיות שלי כאילו אין מחר...
ובאמת אין מחר.
בשבילך לפחות, ולי...
ואני?
אני מתעוררת מחר בידיעה שאת לא כאן יותר,
ושלא אמרתי לך את הדברים האלה...
וכשהמחר יבוא
אני אתעורר לבד,
כי כבר לא תתקשרי להעיר אותי כדי שאגיע בזמן...
ואני אעלה לקבר...
לציין שבוע
לכל הדברים שלא נוכל לעשות יותר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.