שיר אחד מתנגן לו
פעם אחר פעם
ומלבד זה דממה.
שוב מחפשת את מה שקשה לי למצוא
בתוכי
ריקה מאז אותו ערב
מתרחקת
וכמה שקשה להתקרב בחזרה.
הדמיון שלי בוגד בי, נבלע עמוק
והשירים
מתעקשים שלא להכתב על נייר לבן.

הייתי רוצה לשבת כך בלי הסברים
להדליק נרות בריח של גשם
להקשיב לדיסק ישן
הסקסופון יסלק את השקט
אכתוב בלי להפסיק אבכה אצחק בקול אכאב ולא ארצה להפסיק
להרגיש
חום, מגע אנושי ומעט קירבה.

אסע איתו לים נשב על החוף ונשקוט.
במים מלוחים הוא יחבק.
הוא יעניק לי חיבוק, כזה שלא יכולתי לבקש
ואחשוב שעוד יותר קשה
לחבק כך בחזרה.
הוא יחזיר לי דברים
מזמן שכחתי
יביט בעיניים הכבויות ימתיק דמעות ירפא פיסות עור רכות יעורר
שפתיים רדומות
ימלא אותי
רצון חדש יתעורר

ואולי...