יום אביבי על ספסל בגן הציבורי.
אתה מנגן לי שיר אהבה,
כתבת אותו במיוחד בשבילי.
חום באוויר, השמש שוקעת בכחול ציורי.
אתה שר לי שיר אהבה
ואני יודעת שכל מילה אמיתית.

שנינו יושבים על ספסל בגן הציבורי.
אתה מלמד אותי מהי אהבה
ואני יודעת שאתה רק שלי.
בינינו מפרידים רק מילימטרים ספורים.
אתה משתוקק כבר לנשיקה הקרבה
ואני לא מצליחה להחזיק את עצמי.

העולם נעצר באותו יום,
היה נראה שהציפורים צייצו רק בשבילנו.
הכל כאילו נלקח מחלום,
אבל זו הייתה המציאות שלנו.

יום אביבי על ספסל בגן הציבורי.
אתה מנגן לי שיר אהבה
ואני מתמוגגת ויודעת שאתה אוהב אותי.

1.8.2006-לילה