[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







איל פסקל
/
נקמה

"אתה מכיר את זה...(לוקחת נשימה) אתה מכיר את זה כשאתה ילד
קטן, ואמא שלך...(פאוזה. בולעת רוק) נותנת לך שכטה מהסיגריה
שלה? אתה יודע, לא  כדי להרוג אותך, אלא כדי שתיקח את השכטה
הזאת...ואז אתה לא תרצה יותר לעשן בחיים...מכיר את זה?! (חצי
חיוך חצי רציני ומיואש)
כי השכטה הזאת כ"כ תגעיל אותך ואתה לא תוכל לנשום! והזיכרון
ממנה ישאר .הזיכרון של הסיגריה הדוחה הזאת ואז כל מה שתחשוב כל
החיים זה שסיגריות דוחות!
טראומה מה שנקרא...כמו שתעשה תאונה במקום מסויים ואז לא תרצה
לעבור במקום הזה עם הרכב שלך יותר. (פאוזה) ככה גם לי
עשו...עשו לי את זה, אבל לא עם סיגריה בוריס, לא עם סיגריה...

אמא  שלי...אמא שלי! אלוהים, היא הייתה אמא שלי! (מחייכת
בהלם,בייאוש. כאילו אומרת לעצמה) מה עשיתי לה?! בסה"כ בת 5,
שלא יודעת מה... מה קורה לה!
...והיא מסתכלת עליי,עלינו. וגם היא בוכה. שלא תבין לא נכון
בוריס - היא בכתה! בוכה ויושבת מתחת לעץ שבגינה הציבורית, ואני
מולה...על האדמה! על האבנים, כשהם מחזיקים אותי. אותי ואני...
(מילים מתחילות להשבר מבכי מתקרב) אני לא רוצה...אני רק ילדה.
אני רק בת 5 (מתחילה לבכות).עזוב, עזוב...אני לא
יכולה...(בוכה) עזוב ...לא משנה כבר. הם מתים עכשיו. הם מתים.
ואני...אולי אני מעשנת...אבל עכשיו - אני יכולה לנשום!".








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
.
?
!
:



ותחשבו על זה!



קבלן בניין
אופטימי


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/5/07 15:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איל פסקל

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה