אופקים חדשים נפתחים,
הסוריאליסטיות שבי שואפת אופקים,
החיים אט אט משתנים,
עם כל טרק שמריצים.

המוסיקה האירה לי את החיים,
והאלכוהול זורם לי בוורידים.
יושבים על גג העולם,
עם השמיים, הכוכבים, והירח גם.

הכל זז סביבי במעגלים,
מעגלים פסיכודלים שלא נגמרים.
ואז הכל נוחת בבום אחד,
אתה קם בבוקר, ואתה לבד.



                                   נכתב אחרי לילה מטורף
                                      של אלכוהול וטרקים..
                                                           
 26.10.2001