[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








נשימותיו הכבדות הדהדו באוזנה, שאיפה, נשיפה, שאיפה, נשיפה. על
מה הוא חושב? הוא אוהב אותי? על מה אני צריכה לחשוב? מחשבות לא
קשורות וקשורות עברו לה בראש, מנעו ממנה להתרכז בו, בהם. הרדיו
ניגן מנגינות אהבה, זה היה כל כך לא מתאים בשבילה. היא הרגישה
איך הזיעה נוטפת מכל מקום בגופה. הלב שלה פעם כמו מכונית מרוץ,
הוא וודאי הרגיש את זה, נצמד עוד ועוד לגופה מזיז את האגן בין
רגליה בקצב משתנה. הרגשות פרצו ממנה בכל מקום, בעיניים,
ברגלים, באצבעות, בחזה...
הוא נישק לה את הצוואר קצת חזק מדי, אבל לה לא היה אכפת היא
אהבה אותו כל כך, או אולי את המגע.
מתקרב, מתרחק, מתקרב, מתרחק. קולות של הנאה פורצים לה מהגרון
בלי שליטה בכלל. נשמותיו התחזקו באוזנה הם כבר לא ראו אחד את
השני מבעד לעיניים הנעצמות מעצמן.
השקט עטף אותם בעוד היו אישות אחת. זה היה כמו בסרטים, כמו
שהיא רצת שזה יהיה.
היא לקחה את ידיה וליטפה באצבעותיה בתוך השיער המתולתל על
ראשו, העבירה אצבעות עדינות על גבו, ליטפה בעדינות רק בקצה
הציפורן, משאירה אחריה צמרמורת של אושר רגעי. הוא פקח את
העיניים והביט בה, מתפעל מהיופי הקסום ששוכב תחתיו, התקרב אליה
באיטיות ונישק אותה. קשה היה להאמין כמה שפתים של אדם יכולות
להיות רכות ומזמינות כמו שלה.
מבט חודר, ספק אוהב ספק מבויש, הפגיש ביניהם פתאום כשפרץ
התרגשות התפרץ מבין רגליהם, הציף אותם לאצבעות של הרגלים,
לחזה, לידיים, לצוואר, לשפתיים והפגיש בניהם פעם שניה במגע
מפתה ואכזר.
הוא החזיק אותה חזק כאילו פחד שתיפול למרות שהייתה יציבה. מבטם
התנתק מאחורי עפעפיים עייפים ממאמץ והם נתנו לחלומות לסחוף
אותם אחד מתוך השני לתוך חלום אחר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"כל העולם כולו
גשר צר מאוד,
והעיקר לא תישא
את שם אלוהיך
לשווא."

קאנט מראה
לאריסטו שגם הוא
שולט במקורות


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/5/07 2:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיכ מיכ השיקוצית

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה