[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








1

חוץ, יום, פארק הירקון
מישל 16 בהירה בלונדינית  עם שפתיים דקות. מתהלכת בפארק
מהורהרת, מדי פעם מרימה חלוק אבן נחל, ומידה במים. במצב רוח
מרחף. ברקע מנגן השיר "לאן הברבורים הולכים כשהאגם קפוא".
מתיישבת על גדת המים.

2                                                          
                           2

פנים, יום, ביתה של מישל.
מישל פותחת דלת הבית במפתח.
בחדרה של מישל, פוסטרים של להקות דון בון גו'בי, פרדי מירקורי.
מישל משליכה בהינף יד התיק על המיטה המסודרת.
פותחת מערכת הסטריאו, בוקעת מוזיקה של פינק פלויד. רוקדת
בפראות.
נגשת לשולחן, שולפת ספר ומחברת. מביטה בהם רגע בחוסר ריכוז,
ואז נגשת למדף סרטי הדי. וי. די. שולפת 'רוקי', מכניסה למכשיר.
מתיישבת בכורסא, מגבירה בשלט את המוזיקה, וצופה בסרט.
3







                                                           
                  3

פנים, ערב, ביתה של מישל, מטבח.
שלשה יושבים סביב השולחן הערוך, במרכז השולחן ואזה מקרמיקה
סינית עדינה עם ורד. האבא בן 42, ממושקף עם מסגרת מלבנית. מישל
בטריינינג, דורון (20) ממוצע קומה, שיער שטני עם חיוך בזוית
הפה וקמטי צחוק, האף שלו מתרחב ומתכווץ כשהוא חושב. השלישית
היא מישל. האבא נוטל צלחת ספגטי כללית, מחליק כמות נכבדה לצלחת
של דורון, אחר כמות נכבדה לצלחת של מישל, ואז לוקח לעצמו.

אבא
מה אתה מספר, בני?

דורון נחנק מהספגטי, משתעל. מתחיל לקום מהמקום, אבל האבא עוצר
אותו בידו, חוזר ומתיישב, כך לאורך כל הסצינה הזו.

מישל
אם משאלה כזו אתה נחנק, איך היית מגיב
אם היית נשאל על הזיון של אתמול?

דורון
מההה?

שוב מנסה לקום ממקומו, שוב עוצר בעדו האבא

אבא
מישל, תרגיעי!

מישל
איך אתה רוצה להגיע לקרבי, דורון, עם
סעיף אוזניים?

דורון
איך ידעת אוזניים?
עדיין כואבות לי האוזניים מהפיצוץ
של הרובוט המשטרתי כשמצאו חפץ חשוד
בטרמפיאדה היום.

מישל שולחת יד מלטפת אל דורון.

אבא
אני רואה שמישהו כאן אוהב
מישהו

מישל
בשבילך יש לי רק את
הזרוע של הרובוט המשטרתי.

אבא
אז איך מתקדם העניין של הקרבי, בן.

דורון
מישהו אצלנו בבסיס היום 'דפק נפקדות'.
באמצע שמירה נמאס לו,  זרק את הנשק,
עלה על טרמפ, ו'דפק נפקדות'

מישל
או, אי לייק איט.

אבא
זו מדינה ציונית, וזה צבא, אם כל אחד יעשה
מה שהוא רוצה, מה תהיה דמותנו?
למה אתם מסתכלים עלי?

דורון  שולח יד, ומוריק מקרוני שנדבק לאבא לקצה האף.
אבא (ממשיך)
ושלא תהיה טעות,
אני בעד כייפים וצחוקים. למשל,
כשהתחלתי את דרכי בעולם העסקים,
הייתי סדרן בסינמטק של לונדון.
ופעם התיישבתי על הכובע של צ'רלי צ'פלין במוזיאון
של מאדאם טוסו

דורון
כשאני אבוא הביתה עם הכומתה האדומה
הצנחנים, אתה תתלה אותה על האגרטל?

דורון מצביע על הואזה שבשולחן.

אבא (ממשיך)
הסרט הראשון שראיתי בתור ילד
היה 'זמנים מודרניים' של צ'רלי צ'פלין.
ובאמת, מאז אני נהייתי בנאדם מודרני. למשל,
בשנת 73, הייתי תלמיד בכתה ג' בבית ספר יהודי
בלונדון. ואצלנו לא היה מקובל...

דורון קם בפתאומיות ממקומו, ומזנק החוצה. אבא שולח יד ומחזיק
בו, דורון משתחרר, ושועט ממשיך החוצה

אבא
לקום מהמקום. לאן אתה הולך, בן?

דורון, מחוץ למטבח, תוקע נאד קולני, ומשמיע אנחת רווחה. מהמטבח
נשמע קולה של מישל.

מישל
כשתישן באוהלי עשר בשטח ב'בזק' באימון
עם החבר'ה מגולני יהיה לך הרבה מזה.

4



לילה, פנים, חדרה של מישל.
מישל שוכבת במיטה בטריינינג, מכוסה בשמיכה. דורון  יושב לידה
בכיסא, אוחז על ברכיו את הספר "נשים קטנות" ומקריא מתוכו למישל


דורון
"'אני חושבת שהוא עדיין כועס
על בנו, אביו של לורי'", אמרה גברת מרץ', 'הבן התחתן עם
מוסיקאית איטלקית'"

מישל
מתי אתה מתחתן עם מוסיקאית
איטלקית, דורון?

מישל מניעה את זרועותיה במיטה כעומדת לפרוץ בשירה
דורון
אין  לי אף אחת

מישל מתחילה לשיר במנגינה של ז'ה טם את הטקסט הבא

מישל
דורון מאוהב בדגנית

דורון
מי? דגנית עם הנמשים?
נו ווי.

מישל
בחייך דורון, אתה
כל הזמן הולך להסתכל עליה במקדונלדס
איפה שהיא עובדת.
למה אתה לא אומר לה משהו!
אם תלך ללבנון
ותהרג, אז עדיין  לא
שכבת עם בחורה
למה אתה מחכה
לאהבה המושלמת?

מישל זורקת את הכרית על דורון בתנועה פראית, דורון  מנסה לחנוק
אותה. והם מתחילים להתגושש עד שמפסיקים.

מישל
בוא, אני אלמד
אותך להתנשק.
אתה בטח סובל
מאד כשאתה רואה אותה שם.
מפלרטטת עם
כל הלקוחות.

מישל מתיישבת שוב במיטה, פותחת מעט את פיה, מלחלחת את שפתיה
בלשונה. דורון מתקרב, עוצם עיניים, ואז היא משחררת צריחה
איומה.

דורון
יה שרוטה. אין
לי זמן למשחקים שלך.

קם ועוזב בכעס את החדר.
מישל  צועקת אחריו.
מישל
לא דוווורון, אל תלך.




5

פנים, לילה, חדרה של מישל.

מישל שוכבת בחדרה החשוך על המיטה, מחזיקה בידה המורמת מצלמת
ווידיאו ביתית מכוונת אליה.

מישל
שלום מצלמת ווידאו,
את המצלמה קנה לי אבא אחרי שאמא מתה.
אבל עכשיו הוא טוען שהתמכרתי אליה,
ואני מדברת לתוכה במקום להכין שיעורים.

נשמעים צעדים.

מישל
ששש...זה אבא שלי שמסתובב במסדרון, כזה
מצחיק אבא, כל השבעה שישבנו אחרי אמא
הוא שתק. ורק כשהלכנו להגיד קדיש על הקבר.
הוא התחיל לדבר על זה שהיתה מחליפה את המים
של הפרחים באגרטלים איזה
פעמיים  ביום. כשבא איזה אחד דוס
עם פאות וזקן לבקש כסף, הוא הוציא מתיק ג'יימס בונד
שלו זר פרחים מיובש, ונתן לדוס. מאיפה הוא
הגיע לשם הזר פרחים!

שוב נשמעים צעדים.

מישל
כמו שאתם יכולים  להבין, אבא
שלי הוא איש עסקים. אבל הכי אני
אוהבת את האח שלי, דורון.
עכשיו הוא ג'ובניק בצבא, ורוצה להתגייס
לקרבי. אמרתי לו שיילך  לו עם בנות גם
ככה, בלי להיות פייטר בצבא. כשהתנשקתי
היום עם  דורון, עברה לי מחשבה בראש,
שמה הוא היה עושה, אם הייתי ממשיכה
ומורידה את החולצה שלי. הנה, ככה.
מישל מורידה את חולצת הטריקו, ומעלה אותה מעל הצוואר, חושפת
לשבריר רגע חזיה,
נשמעים צעדים בשלישית, נקישה בדלת, הדלת נפתחת, ואבא מופיעה
בפתח, מישל מורידה את החולצה בחזרה, ומורידה את ידה האוחזת
במצלמה, עוצרת נשימותיה, הדלת נסגרת שוב. מישל מרימה שוב את
ידה האוחזת במצלמה, הדלת נפתחת שוב, ואבא מופיע בפתח.

אבא
מי של, אני יודע שאת כל הזמן ערה, במקום
לישון בלילה, ולהיות מרוכזת בלימודים,
את מספרת בלילה סיפורים למצלמה.

מישל
למה אתה לא דופק בדלת, אבא!
אותך לרוני העוזרת.

אבא סוגר את הדלת.
מישל מרימה שוב את ידה האוחזת עדיין במצלמה, וממשיכה לדבר.

מישל
מעניין אם יש משהו בין אבא שלי
לרוני. אבא שלי הוא האדם הכי יבש בעולם,
אבל כשרוני כאן, הוא נהיה כזה סמרטוט.
אתמול כשהיתה הפסקת מים  בברזים, הוא
הלך לקנות לה בחנות מים מינרליים בשביל
שתוכל לשטוף את הדירה, נראה לי
שהוא שוטף בה את העיינים, ויש מה...

מוציאה תמונה ממוסגרת, בה נראית אישה

מישל
אבל זאת אמא שלי, והיא יפה פי אלף
מרוני.

מנשקת את התמונה

מישל
רוני גם אמרה שתיקח אותי
לראות את החבר שלה.
מעניין אם הוא יותר חתיך מאבא.
מה היה קורה אם החבר של רוני, היה
יוצא עם אמא.
אויש, השתגעתי.
כולם חושבים שאני שרוטה ומוזרה.
אם רק הם היו יודעים מה אני עושה
כשאף אחד לא רואה
אני משחקת עם החתולה שלנו,
אתם יודעים איפה?
עושה פאוזה
נכון, בזנב
פורצת בצחוק
דורון הוא הבנאדם הכי חשוב
ויקר לי, לא הייתי רוצה שיפגע.
אני אלמד אותו איך 'לעבוד' על  בנות, זה כל כך קל.
פשוט צריך להיות שחקן, ו'קול'.
אם הוא ימות בלבנון
אני הולכת להחליף יום יום
את הפרחים במצבה על הקבר שלו
וביום השלושים, להביא לשם איזה
דוס, שיגיד קדיש על הקבר,
לתת לו פרחים  טריים, ולהתאבד.

צוחקת לעצמה צחוק פרוע.

בעצם אני אתאבד בכל מקרה
כשאגיע לגיל שבע עשרה
אם אשאר בתולה.
מה יש להם לכל הגברים,
הם לא יקחו אותי אף פעם!
קשה לו, ליורם הזה אייבי, הבחור מבית הספר
שלומד בשמינית להגיד לי  "קפה?"

מחקה קול גברי
מתי תבואי לקפה?

משליכה בכעס את מצלמת הווידיאו על המיטה.

6
פנים, יום, חדרו של דורון.

דורון במדי צבא, יושב במיטתו, וקורא בספר "נשים קטנות", ושומע
באוזניות מוזיקת פופ. מסתכל בשעון השעה 7:00. לחדר נכנס אבא.

אבא
כל הכבוד, בן. באתי
להעיר אותך.

דורון מוריד את האוזניות, ואת הספר.

דורון
תגיד אבא, גם אתה
שרתת בלבנון?

אבא
אני הייתי בחוץ לארץ
באותו זמן שהיתה מלחמה בלבנון.
אבל כמו שאתה רואה,
שוב יש מלחמה, ואנחנו
צריכים להגן על הארץ שלנו.

דורון
היום יש לי מבדקים לסיירת.

אבא
אני בטוח שאתה תעבור אותם
בהצלחה.

דורון
זה העיניין אבא.
שאני זייפתי את הטופס של המשקפיים.
לסיירת צריך ראייה שש שש.
ואני מרכיב משקפיים.
אז עשיתי שינויים  בטופס,
ואני מפחד שיגלו אותי.

אבא
אין  לך מה לדאוג, בן.
בשביל  דברים  כאלו
מותר לשקר, ואני
בטוח שלא יגלו אותך.

לחדר נכנסת מישל

מישל
אז מה יש לנו, כאן
טרומפלדור אחד?
דורון, אני אבוא לבקר
אותך בלבנון על גבי נגמ"ש
והחיילים ירכיבו אותי על גבי
צריח הטנק.

אבא
באמת, מה היתה הצרחה
הזו מהחדר שלך,  אתמול?

מישל
צריח, אבא, לא צרחה
זה ה'טופ' של הטנק

אבא
אני יודע,
אל תנסי להעביר נושא
למה את לא כמו כולם
עושה שיעורים ביום, ובלילה
ישנה?
אתמול דיברת למצלמה שלך
עד מאוחר בלילה.
אם זה לא ישתנה,
אני  אצבע לך את העדשה
, שלא תוכלי לצלם.

מישל
אתה יכול להשתמש בשביל זה
בצבע  שחור, בטח
אתה שומר ממנו
הרבה במחסן של הבית.

דורון
הכי נראה לי להשתמש
בשביל זה במסקרה השחורה
שלך, שאת צובעת את העיניים.

מישל
או בווזלין שלך.
שאתה משתמש בשביל לעשות ביד.

אבא
כבר מאוחר, בן.

מישל
אל תשכח לקנות
דרגות פלפלים בשקם.

7

לילה, פנים. מטבח.
אבא ומישל יושבים ואוכלים.   מגיע דורון במדים מלוכלכים ביותר,
עייף

אבא
אז יש לנו כאן
פייטר חדש!

דורון יושב, ולא אומר מילה.

מישל
חבל שלא הלכת לטייס.

דורון מתחיל לאכול בלי להגיד מילה.

מישל
בעצם, מתאים לך יותר מודיעין,
או בטחון שדה, אתה לא אומר מילה.

דורון מתפרץ.

דורון
מישהו עשה שינויים בטופס שלי.
זו את מישל?
כי אני אהרוג אותך.

מוציא טופס צבאי, עליו מודפס: "טופס בדיקה גופנית לסיירת,
הצהרת המועמד" בסעיף עיניים כתוב בלורד אדום. "הנ"ל עיוור
צבעים, עיוור לגבי אהבה, וחוץ מזה, כדאי שתבדקו את התמונה בתיק
שלו, כשעוד היו לו משקפיים, לפני העדשות מגע"
מישל מתחילה לצחוק.
מישל
מישהו ימשיך להשקות את העציצים
במחנה מטכ"ל בקרייה.
במקום להריח את הפרחים מלמטה.

דורון
מישל, אני ארצח אותך.

מישל
עם  מה תהרוג אותי?
עם המטאטא שעברת איתו
טירונות כושר לקוי
בצריפין?
אתה נשאר כאן, איתנו.
אבל אני מרשה לך לעשות
קעקוע של טנק.

אבא
שום קעקועים בבית הזה.

מישל
אולי קעקוע של מפת ארץ
ישראל, עם 'עם ישראל
חי'

דורון
את מתה, מישל.
את מתה.

אבא
את מקורקעת עד להודעה חדשה.

מישל
יס סר. מותר
לי עכשיו ללכת?

אבא
את לא הולכת לשום מקום
עד שכולם פה גומרים  לאכול.

מישל
דורון, אתה יכול להעביר לי
את המלח.

דורון
בחלום! אחרי מה שעשית לי,
אני לא מדבר איתך בחיים.

מישל
אבל אבא לא מרשה לי לקום
מהמקום.

דורון לוקח את המלחיה, וזורה מתוכה מלח על מישל. אחר כך
מתכופף, לוקח באצבעותיו מספר גרגרי מלח, ושם בצלחת של מישל.

דורון
עכשיו תאכלי את זה
לא איכפת לי שום דבר, רק שתאכלי את זה.

אבא
באמת, אתם  דור אחר.
ממש מלח הארץ.

מתחילה לאכול מהמלח.

מישל
יותר טוב מהמלח של הדמעות,
אם היית מת בקרב.

אבא
צאי  מהחדר הזה,
את מביישת את המתים שנלחמו
בשבילנו במלחמות.

מישל
אותם אני לא מכירה
את דורון אני כן מכירה.

אבא
צאי מכאן מיד!
ולכי לחדר שלך להתבייש.


מישל צוחקת צחוק פרוע, פוסעת לכיוון דלת היציאה, וכשעוברת
מאחורי הגב של אבא, עושה פרצוף מאחוריו.

8
לילה. פנים. בית המשפחה.
אבא ודורון ישנים  במיטותיהם. זו שנת לילה. מצלמה על דורון
במיטתו, אחר על אבא במיטתו, אחר כך שוב דורון שוכב במיטתו ישן,
לפתע מזדקף במקומו, לחדר נכנסת מישל לבושה בבגדיה.

דורון
מה  קרה מישל, מה השעה?

דורון מסתכל בשעונו המראה את השעה 1:00.

מישל
אני החלטתי לברוח מהבית.
לא טוב לי כאן עם אבא
אני אסע למקום רחוק ממנו.

דורון
ומה עם הלימודים?
ומאיפה יהיה לך כסף?

מישל
יש לי את החסכונות מאמא,
ואני ארשם במקום החדש
ללימודים.

דורון
ומי ישגיח עלייך
שתעשי שיעורי בית?
הרי אם כאן, כשאבא משגיח
עלייך שתעשי שיעורי בית
את לא מכינה אותם, מה
יקרה כשתהיי לבד?

מישל
אז אני לא אכין
שיעורי בית.
רק זה חסר לי,
שעורי בית. וחוץ
מזה יכול להיות שדווקא כשאבא
מנג'ס לי כל הזמן (מחקה את אבא)
"מישל, את תהיי פריחה, אם לא
תכיני שיעורים. מישל, אם  
את לא מכינה שיעורים היום,
אז את לא יוצאת מהבית"
נמאס לי, כמה אפשר?

פורצת בבכי. דורון נע בחוסר נוחות במקומו, מישל מתקרבת למיטה
ומתיישבת עליה כשהיא ממשיכה להתייפח ולבכות. דורון מניח עליה
יד מרגיעה, מישל מתקרבת אליו, ונצמדת, השניים מתחבקים. לפתע
מזדקפת מישל, ומוציאה מתיקה קלטת וידיאו.

מישל
את הקלטת הזו אל תראה לאף אחד.
רק בעוד חודש תצפה בה, וגם אז
אחר כך, אל תראה אותה לאיש.
היא חייבת להיות הסוד שלנו.

9

חוץ, יום, בית קברות.

מצבה בקצה של בית קברות. קלוז אפ על המילים: "פה נטמנה יקירתנו
מישל רבינוביץ' 1990-2006שנקטפה בלא עיתה."
התמונה מתרחקת, ואנו רואים שזה דורון שאוחז בידו מצלמת וידיאו,
ומצלם את המצבה, דורון עומד ליד הקבר, מחזיק בידו השניה זר
פרחים, מצלם את עצמו ומדבר למצלמה.

דורון
אז כמו שאתם רואים, מישל התאבדה.
אחרי שהיא ברחה מהבית, אבא
כמעט השתגע, הוא חיפש אחריה בכל
הארץ. אחרי שבוע הגיע מכתב ממנה
ובו ביקשה מאיתנו לא לכעוס, ושהיא
קפצה מהצוק של נחל זויתן בגולן,
המקום אליו לקחתי אותה לטיול עם
החברים שלי.
שלחו לשם גששים, והם מצאו עצמות שהדי. אן. איי
וידא שהם של מישל.
אמרו שאולי התנים
והצבועים אכלו את הגופה. בסוף
קברו אותה כאן.
עכשיו אני יכול  לצפות בקלטת
הוידיאו שצילמה, והשאירה
לי לפני שהלכה.

דורון מפעיל את המצלמה, ומסתכל במסך שלה. מופיעה קלוז אפ של
מישל.

מישל
עכשיו אתה צופה בי דורון,
וחושב אם אני מסתכלת בך מהשמים.
אם יש שמים, ואתם בטח מתגעגעים אלי מאד.

מצלמה מתרחקת, רואים את מישל עומדת על רקע המצבה שלה שהופיעה
בתחילת הסצינה. דורון מסתכל בעיניים מבוהלות, לא מבין  מה קורה
שם.

מישל
היי, דורון!

דורון מביט לכל הכיוונים, מניח את המצלמה מידו, בוחן אותה.
מניח אותה על הרצפה של המציבה, מסתכל מאחורי המצבה. אבל מישל
ממשיכה לדבר באותו זמן.

דורון
את בשמים וממשיכה להיות כאן!
או שמשהו כזה. את רוח ולא בנאדם.

מישל
דורון, אני כאן ולא בשמים.
אני לא מתה, אני איתכם כאן.

דורון חוזר מאחורי המצבה בוחן את המסך

דורון
אז איך זה שאני שומע אותך ורואה
אותך רק כאן, במסך

מישל
תיכף תראה.

נראית דמותה של מישל, מגיעה מפסגת הגבעה שמעל בית הקברות אוחזת
בידה מצלמה קטנה עם משדר ומדברת באותו זמן.

מישל
אחרי שהלכתי מכם, ביימתי את ההתאבדות
שלי.

דורון
אבל הדי. אן. איי. קבע
בוודאות שזה הדם שלך.

מישל
הלכתי לטיול בגולן, פגשתי שם נער
שמצא חן בעיני, חשבתי לשכב איתו לפני שאתאבד
ועכשיו אנחנו חברים. הוא בחור חכם,
ונתן לי את הרעיון לקחת את הדם של הבתולים
שלי, למרוח
אותו על עצמות ישנות של
בעלי חיים שנמצאים  במקום.
ועכשיו לשדר אליך למצלמת הווידיאו
שלך, אחרי שיחשבו שהתאבדתי.
עכשיו בוא ותגע בי.

דורון הולך לכיוון של מישל במעלה הגבעה, מישל ממשיכה לכיוון של
דורון, עד שהם מגיעים אחד לשני, דורון שולח ידו לגעת במישל,
ואז היא מתאדה ונעלמת

סוף







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בהתנחלות ישבתי
וזכרון כתבתי
פתאום צלף ירה
לי בגרון
ונגמר הזכרון

המתנחל, בעוד
חידוד לשון לא
מוצלח


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/3/07 23:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יצחק-צחי מלמד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה