הגר זיידל-כהן / אהבה ראשונה |
רוחות נושבות בחוץ גשום
הטיפות נופלות על אדן החלון
ואני יושב בחדר עירום
חושב עלייך המון
איך לא באת כשאמרת
וחיכיתי לך בלי סוף
כשישבנו את סיפרת
איך רואים אצלנו את הנוף
ואיך שברת לי את הלב
קמת ואז הלכת
ואני עדיין אוהב
בלב שלי רק את
אני נזכר ברגעים יפים
כשהשמש מהעננים מציצה
אני לא אוהב כשמשקרים
ואמרת שרק אותי את רוצה
וכשהגיע מישהו טוב יותר
לא חשבת פעמיים
אבל אני לא מוותר
אני לא מרים ידיים
ואיך שברת לי את הלב
קמת ואז הלכת
ואני עדיין אוהב
בלב שלי רק את
הגשם הולך ומתחזק
הוא כבר יותר מדי חזק
אני יושב לי ומשחק
אני לבד בתוך משחק
אהבה יכולה לצרוב
כשהלב שלך פתוח
לימדת אותי לאהוב
בחורף כשבחוץ רוח
ואיך שברת לי את הלב
קמת ואז הלכת
ואני עדיין אוהב
בלב שלי רק את
עברו מאז הרבה שנים
אני עדיין בחדר עירום
פעם האמנתי לאנשים
אבל את שיקרת
ואני סתום
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|