חושך, הרבה חושך. רואה אנשים ירוקים, רואה את אחיי, חבריי,
כבר לא יודע איזה יום היום ומה השעה ורק רוצה לישון מעט, לכמה
דקות ארוכות. נרדם.

מתעורר. העיניים מתכווצות מול קרני השמש, הראש קודח מכאבים.
שומע כפות רגלים דופקות על הרצפה וטיפות זעירות של מים מתנפצות
עלי. רעש של ילדים ושל אימהות עייפות, ריחות של קרם שיזוף
ומקדמי הגנה, זבובים מעל שלולית גלידה שיבשה, גרירת כיסאות
פלסטיק, מוזיקה קופצנית, בקבוק קולה שנפתח, מזיגה, שיהוק ושוב
מזיגה.

נרדם. דם.