אם היו רק לוקחים מכחול של שמיים
מציירים עוד אדם שהפך לכוכב,
והיו מביאים נשמה על המיים
עד מגיע היה לאישה שאהב.
והיו מקיימים את מצוות השמיים
ולא מבטיחים לעיניים רק אושר הזוי,
לא נותנים לילדיו לשחק עוד בחושך
בשעוות הנר נשמה הכבוי.
והיתה הבטחה על אושר ועוני
המצב הפיננסי עוד יבוא לימים,
כי להם בין השניים- לא דמיון ולא שוני
עד המוות יפריד בין החיים.
וישאיר הוא בחול
אלמנה וגורים
האחד קצת פגום
אך שניהם עוד קטנים.
איפה הצל השני על הקיר?
שסימל את חציים השני בחיים,
כנראה ירדה עליו כבר השמש
ועזב הוא לחיות במאורת המתים.
ועברו וחלפו עוד כמה חורפים
המצב השתנה
אך הם עוד פגומים,
האחד קצת יותר השני עוד פחות
והכל רק בגלל
מכחול, שבועה וצל שחדל מלחיות