"שישה הרוגים היום בצפון"
"רגע, מעדכנים אותי באזניה..."
"דני, האם המספר כבר עומד על שבעה?"
האם עוד משפחה כבר יושבת שבעה?
"פששש" נשמע מפי הקריין ברקע
מה עוד יש לו להגיד אחרי שלושה שבועות?
"יא אללה" נשמע מפי הצופה בבית, שחושב
"עוד אחד...למה זה לא יכול היה להיעצר ב-6?"
כאילו הוא שם כסף על 6-0 בווינר
אבל הכח היו חייבים לשים עוד גול,
ולדפוק לו את הפלזמה שתכנן לקנות כדי לראות "האלופה"
"יואו" נשמע מפי המפיקה בדסק
יש לה יואו כזה לכל הרוג
בעצם לכל הרוג נוסף בלתי צפוי.
מעניין אם זה יואו שנאמר על ההרוג,
מעין קדיש מקוצר באס-אמ-אסית
או שאולי זה יואו על הערוץ המתחרה,
שדיווח על השבעה כבר לפני דקה

אולי באמת אנחנו לא רק חומר
אולי כל האתאיסטים והמטריאליסטים טועים
יש גם רוח שמתחבאת בפנים
ונפרדת מהגוף כשהוא מת
ולא רק בחרחורי גסיסה,
גם במילים ובצלילים
באויר שיוצא מהפיות של אנשים
שאף פעם לא ראינו
ואנחנו לא מכירים.
אנחנו מתים, והם -
"פששש"
"יואו"
"וואי"
"יא אללה"
"אופפפ"
"אי אי אי"

3/8/06, המלחמה שעדיין אין לה שם