|
את זכרון חיוך
אנצור במגרות ליבי
שעה שאגש אל הקרב
את טעם שפתיך
אשמור בקירבי
כי נותן הוא לי כוח רב
ובשדות האש הקרב מתנהל
ונופלים חברים חללים
ובכל העולם לא נמצא עוד גואל
שימנע עוד הורים שכולים
ואת, אל תחכי שאחזור מהקרב
ואצעד דרך שער הגן
ואלטף את פניך כמו רוח הסתיו
ונתנשק תחת העץ הישן
את זכרון חיוכך
אנצור בליבי
שעה שאפול בקרב לא חשוב
את טעם שפתייך
לא אטעם יותר
אל תחכי לי
כי
אני לא אשוב |
|
|
אני אפססס
אואואואואו כל
אחד הוא קצת
אפס
לא, בן, זה רק
אתה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.