|
עיניי לאות, מביטות
מבט מוכה חיוורון
בחשכה המתאבכת,
וכל ליל
אנוש מליל.
חושיי גדושי דומיה.
חלומי מדדה כפצוע
הלום בינה ודעת.
החיים
בוכים
בדממה
מבקשים
לחיות
לחיות |
|
|
אני נותנת לעצמי
עוד שנתיים
במקצוע, ואחר-כך
פורשת ללימודים
גבוהים.
בית-צבי, למשל.
דוגמנית בתובנה
אקדמאית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.