א. שורר / בוקר |
האורן הרכין ראש
שטיח מחטיו דוקרני יותר
או שמא
זה רק יובש הבדידות
שלו ושלי
צפי, ראי,
בין עלות השחר לנץ החמה
ציפורים ליד חלוני
מציצות מצייצות אישה לרעותה
כמו אומרות 'קולנו נשמע מתוך השקט'
וכשהשמש תעלה שירה תיטמע
בין דמעות הלילה
שלך ביניהן
ענפיו הכבדים ממחטים נפולות
בעלי כנף משיחים בחלוני
ופניי הניבטות
מציירות מעשה תחרה מושלם
ואת חסרה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|