במקום בו הנך עומדת
עמדתי גם אני
אותה באר בעלת דפנות חלקלקות
ללא זיזים ללא בליטות

גם חושי קהו ונעתי כמוכה הלבנה
ספון בחושך האינסופי
רק בקצה האף התחדד לו הריח
אחריו גישש מכור הזוי (שמח?)

כולנו רותמים לכתפינו הבתולות
את תפקיד נביא הקץ והזעם
בדד מתעטפים בחזיונות פרטיים
הכל מסתכם בקני מידה אישיים

צעידה לפנים בגוף הפונה לאחור
נוסחה מדוייקת לאיבוד עצמך
שם נעלמו רגעי אושר ושמחה
הוחלפו פירושן של ירוק ושל זריחה

חלומות שמזלם שפר עליהם
הופכים לזכרונות בדמי ימם
מהמקום בו עזבתי אותך
נפרדתי מנוכחותו של מלאך