לאורן
מסתבר שמתיישבים עם
הזמן
אני כבר לא
תיקן תזזיתי
בורחני
גם חתולים כבר לא
מתעניינים בי
פעם הם היו
זוממים עליי
וברגע הנכון
תוקפים לשחק
ובציפורניים סקרניות
שוסעים בי
גומרים
עליי
ומגישים את
שאריות גופי
לאב הבית
שהיה מטאטא אותי בגועל החוצה
היום אני
חיפושית עצלה
וכבדה
אפילו חתולים כבר לא מתעניינים בי
הם מעיפים מבט עייף להסתכל
(וזה רק כי אין אופציה אחרת)
וממשיכים הלאה
לתיקן הבאה
מסתבר שמתעייפים עם הזמן
גם שירתי היא אינה
היא יותר הפקה
של לקחים, הסקת מסקנות,
הכברת זכרונות
והסתברויות
אני מחייכת באנחת רווחה
ככה זה.
(ובמקום הגומה
מוטבע לו עוד קמט)
מסתבר שמתכחשים עם הזמן
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.