מה אתם שרים
ילדי שנות השמונים
ואיך אני בכלל אומר אתם.

תופים מחשביים מחושבים קוצבים
גלי עשן בדיסקוטקים,
סליחה- מועדונים.

אין פה צורה אחת.
לא הברה ולא משפט. תנועה.
אף על פי כן אין פה אף צורה.

חבר במועדון.
כרטיס חבר.
חבר מביא כרטיס מביא חבר.

והבמה ריקה.
חבר לא שר, חבר.
המיקרופון נותן אפקט צורם,
שמשכפל את כל הריק שבבימה
החברים רוקעים משולהבי תנועה.

המיקרופון לא שר
לא הברה ולא משפט
החברים רוקדים משולהבים בסך
הכל אתם אינכם אתם
ילדי שנות השמונים.

אז מה אתם שרים.