מדן נריה / תזכורת |
בידו זר פרחים וברכה;
היא קיבלה את פניו בששון ושמחה
כנהוג בין זוגות אוהבים.
היה זה יום הולדתה,
היא חשבה מה נאה שזכר,
כשקראה הברכה הסתבר שטעה,
הוא ברח בטרם יהיה מאוחר.
היא רדפה אחריו מבוקר עד ערב,
רושפות עיניה - בידה נחה חרב;
הוא חיפש לו מסתור במרתף מיניסטור...
מעתה תאריך לידתה הוא יזכור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|