ויומר ה' ביום השמיני כי לא טוב.
הוא ראה את מה שיצר, הוא פתח את העיניים.
הוא לא אהב מה שראה. חשב כי יום לפני לא היה צריך לנוח,
כי כשנח כל מה שיצר נהרס.
אדם וחוה פרו ורבו-הייתה טעות שהצטער עליה
הבתחת הכוחבים לאברהם- הביאה רק צרות.
ההפרדה במגדל בבל יצרה את ההרס, ולא פלא שהרס,
הוא אל המלחמה.

ויקום עם ישראל אל שאר העמים ויאמר: כי אין דבר, שנסלח.
שגם ה' יכול לטעות ושכולנו עם אחד, עם העולם.
וירא זאת ה' ויחאר אפו, ויכעס על עצמו כי מה שיצר,
בעצם יצר אותו.

ויקח ה' יתד פלישתי, האויב של עמו הנבחר, שבגד ותיקן את מה
שהוא בחיפוז בשישה ימים יצר. ויתקע בשופר כי ביום זה ה' נפתר.
אך אפילו עם ישראל, עם ה' כבר לא שמע, כבר אין נביא ולא
נבואה.

ה' יצר את האדם בדמות עצמו, בדמות הים,
בדמות הדמה, האש הרוח,
והטעות.