לעת ליל
עונד האגם מחרוזת גחליליות
מחליקות
עורה של גדה.
עם שחר
שמש מציתה אגם לחיים,
מתרווח,
מנושק
בהרים.
צהרי יום
מחבקים דממה, עצלה
להט נייח
פושק בו
ערגה.
ערב
יפשוט בסגול של לילך
יעוטף בניחוח
כבד,
יתבשמו איבריו.
היה אתה, צולל
מחליק בי מעמקים בתנועת אורות
מעגלים
גבוהי גלים
באים והולכים
ושקט. (VESHAKAT)
(סקוטלנד, יולי 2006) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.